נמל הבית

במוצאי יוני הצלול פילח החרטום האדיר של Vision of the seas את הים הצפוני בהפלגה לפיורד Flam בנורבגיה.

על הסיפון בקומה 10 ניגנה תזמורת מגמייקה להנאתם של זוגות קשישים מארה"ב ועוד כמה ממדינות אירופאיות. שאר הנוסעים עטו ארשת חופשה מעודנת, בעודם עוסקים בפעילויות והנאות המוצעות לנוסעים. 

את המפלצת בעלת 80.000 טון המשיטה 2300 נוסעים משרתים 800 אנשי צוות.

גדעון הלוי הרפתן ממושב רקפת היה בין הנוסעים.

עוד בילדותו צפה בסרטי טלביזיה אודות ספינת האהבה ודמיונו ניצת.

שולחן הפורמייקה ישן בעל רגלי אלומניום שימש אותו לארוחות בוקר בפאתי הרפת.

כשנגס בגסות בעגבניה שלמה עליה זרה מלח פינטז שהוא יושב בשולחן עם הקפטן של ספינת האהבה.

באונייה קיבל את קבינה מספר 512 בקומה הרביעית בקרבת החרטום, שלה מרפסת הצופה לים. 

את חליפת הערב לפני ההפלגה קנה בחנות של אתא בצק פוסט, ואת יתר הבגדים החדשים רכש בהנחה של תנועת המושבים במשביר בגרנד קניון.

האניה הענקית הפליגה מנמל קופנהגן לים הצפוני, והשתאותו של גדעון מגודלה ויופה לא ידעה גבולות.

בכל יום נהג לשלוח אי מייל לאישתו בסיועם האדיב של תיירים שנאותו לחבר אותו לאינטרנט בחדר המחשבים .

מייל ראשון : "דינה את לא מאמינה איזה אוניה ענקית. אתמול לא הצלחתי למצוא את הקבינה שלי והתבררתי יותר משעה. באמצע האוניה יש מעליות שקופות כמו במשביר שמובילות לחדר האוכל. על השולחן יש לכל אחד שני סכינים וכמה מזלגות, ואני לא מבין למה זה טוב. ראיתי על הלימונים בסלסלה כתמים של זבוב , כנראה שלא רססו אותו בזמן. החלב שלהם נמצא בכלי דומה לתרמוס שאני לוקח לרפת אבל הוא מנירוסטה ומכיל לפחות 15 ליטר חלב מפוסטר . החלב שלנו פי אלף יותר טעים. אני היחידי בחדר אוכל שיש לו נעלי צנחנים. כולם באים בבגדי א כאילו זאת מסיבה, והגברים שמים בושם על הגוף כמו הנשים שלהם. בבוקר ננעלתי במקלחת כי לא הצלחתי לפתוח הבריח של הדלת, ומזל שקוקו המנקה שמע אותי. אני מזכיר לך לתת תרופות לפרות, ולהכניס הביתה את הרדיו שהשארתי על המדף." תעני לי מהר.".

תשובת אישתו:"למה לקחת סבון מהבית כאשר באוניה מחלקים סבונים בחינם. חיבסתי לך אתמול את החולצה אבל הריח לא עבר. פזרתי חומר נגד זבובים, ושמתי את המגפיים שלך בחוץ לאוורור. של מי מספר הטלפון שמצאתי במכנסיים הכחולות? אתה חושב שאני סתומה? דיר בלאק מפדיחות. ביי. "

מייל שני: "האניה לא מתנדנדת בכלל. הלכתי לקזינו וראיתי שהקפטן מסובב את הרולטה כדי למשוך מהמרים, אבל אני לא פרייר. אחרי הארוחה אני עומד ליד מכונת הגלידה ומסתכל לים גם אם יורד גשם. אני קם ב0400 כמו לחליבה, אבל אין אף אחד במסדרונות הארוכים. חלמתי שהאוניה מתנגשת בגוש קרח, ושאני על סירת הצלה כמו בתרגיל שעשו לנו אתמול. לידי עמדה איטלקייה עם עיניי עגלה בוהקות בעלת ריסיי שפיץ, כמו ורדית שלנו (8א), שכל הזמן ליקקה את השפתיים שלה כאילו יש לה בפה מספוא.

התעלמתי ממנה, ואכלתי אגס שהיה לי בכיס מארוחת הערב.

תשובת אשתו: אתה חרמן. תזהר .

מייל שלישי: " היינו בטיול באוטובוס של תיירים. כולם מדברים בשקט. לא הבנתי את ההסבר. כל המים שנופלים מההר לואדי הולכים לאיבוד. אין לי גרבצת כי קר כאן. תוסיפי ויטמינים לצילה. (6ג).

בלילה ישב בדיסקוטק הממקום בסיפון העליון, המשקיף לקירות הפיורד הירוק החולפים מטרים ספורים מדופן האונייה. ממעטי ערפילי הקלבדוס שלגם מצא את עצמו רוקד עם האטלקייה היפה שלה עיני שקד שחורות כמו לורדית. לפתע התעורר ומצא את עצמו במיטתה כשהוא ערום נוטף ריר קריר.

גדעון לא ידע אם האיטלקיה היא גבר או אשה שכן היו לה גם שדיים וגם טוריה ענקית שכנראה היא הגורם לכאבים שחש.

מרוב בהלה קם בנוגחו את המדף בניסיון להתלבש ולעוף משם אך לא הצליח לאתר את נעליו היקרות לו כל כך איתם הוא הולך מאז שהשתחרר מ202. בושה גדולה אפפה את מחשבותיו. האם הוא עלול לחטוף את המחלה? מה יסביר לאישתו? האם יאלץ להיפרד מהפרות? מהריח? מהתחמיץ שאהב חלק בקלשון? משולחן הפורמייקה של סבא גרשון?

איך יסביר לרפתנים ? מרוב יאוש חשב לקפוץ מהסיפון, ואז הבין שלא כל נמל מארח הוא כמו נמל הבית.