האיכרים מקרינים תובנות מיוחדות איך להעצים את איכות החיים בדרך פשוטה וקלה להשגה.
מי שברא את בגון הטיב לאכסן בו מגוון תכונות , ויכולות פיסיות המתאימות מאד ליעודו.
בשוטף הוא מרכז הגד"ש (גידולי שדה) בקיבוץ מענין שטוף שמש זהובה.
מי שמעיר אותו בבוקר הם התוכים הצווחים מעצי הפקן הסמוכים לחדרו.
בגון לא מבבז זמן על צחצוח שיניים, הוא עוטה חולצת עבודה כחולה, ומצייד את הכיסים בגלובוס, סגריות נובלס, ופנקס כתום עם שורות שם הוא רושם ומוחק משימות. דף שנגמר מושמד.
הוא לובש מכנסי חקי קצרות בלי תחתונים, ויוצא יחף לרכיבה על אופניים עד הגעתו לשדות בהם הוא מאוהב.
בשדות הוא חש את טעם האדמה, את הריח הבתול של האדמה החרושה בתלמים טעימים שאין יפים מאלה.
ביום סתיו אחד צעד בשדות לאסוף צנרת, ובעודו דורך יחף על הרגבים הרטובים, זיהה בקבוק ירוק מציץ מבין הרגבים. בתוך הבקבוק היה פתק נייר מגוגגל קשור בחוט פשתן.
הוא חזר לביתו בקיבוץ, עטף את הבקבוק בבד, וחישק אותו במלחציים שולחניות.
כדי לפתוח פקקים בגון אינו זקוק לג"בקא שכן הוא סוגר בגד"ש שטוצרים בלי השיבר.
תוך שניה פתח את הפקק , ושלף את הנייר מתוך הבקבוק.
איך שהוציא את הנייר התחיל לצאת עשן מהבקבוק ובגון חשב שמדובר בבקבוק מולוטוב ממולכד מ48.
מבעד למסך העשן צץ שד שאמר לבגון:
"בגון שים לב! יש לך בדיוק שעה אחת להציב משאלה. כל שתבקש יתממש".
הזמן התחיל להיספר לאחור ובגון לא מצליח להתרכז כדי לאתר במוחו מה באמת הוא רוצה.
כל כמה דקות הופרעה מחשבתו מבני משפחה וחברים שנכנסו אליו לדירה בקיבוץ, ולא ידעו על הזמן השאול שהוקצה לו על ידי השד.
כמה דקות לפני סיום השעה נכנס הנכד לחדר.
בגון לא התמהמה ושואל את הנכד איזה משאלה כדאי לבקש אילו יכל היה לזכות בכל מבוקשו.
הנכד לא היסס בתשובתו: "סבא תבקש להישאר כמו שאתה בכל התחומים".
הזמן המוקצב חלף ומשאלתו של הנכד התממשה.
;){kind=link}