משברי גלים גדולים הלמו בעוצמה חסרת תקדים בקיר המצוק הסלעי.
רוח בלהות נשאה ערפילי מים בגבול הקיפאון, ויצרה מערבולות כמטחנת גריסה ענקית.
מטחי מים מלוחים נתזו בעוצמה חסרת רחמים בפלג החשוף, וסלעים שנעקרו ממקומם עפו במדרון התלול במחול מטורף בלתי נשלט.
מי שחזה בתופעה נאלם דום, נשמתו נעתקה מחשש היסחפות למשברים הגדולים הנוגחים ללא לאות ופוצעים את הסלע הקשיח.
רעש בלתי נסבל וברקים הרטיטו את המצוק בקצב מסחרר ללא הפוגה כעומדים לבקעו להחליש את היאחזותו.
צווחת הרוח הבהמית העצימה את הפחד ושיתקה כל חיי, כאילו האדמה מתפרקת כמו הר געש החובט בלשון היבשה החודרנית עליה עומד הבית בקצה השרטון המבחיל.
רעם תופי ההתנפצות, ונאות האופק הכהה רגמו ללא רחם מתוך העלטה הקודרת שהוארה בהבזק ברקים כסופים מזוגזגים כתער משונן.
הברקים כאילו הועתקו מתחתית שאול הקיום הקדומה המבשרת רשע נוגה ומסוכן.
הבית כפי שכונה על ידי המקומיים היה פעם מגדלור פעיל עד שהשלטונות גנזו את הפעלתו.
במקום התגורר זוג שקיבל זכות שימוש מוגבלת בתמורה לתחזוקת המבנה ושימורו כערך היסטורי לקברם של ימאים שסירותיהם התנפצו על שרטון המצוק. רוב היום היו שתויים.
הים בקרבת המצוק נשא אופי אלים, ומדורי דורות אסף לקרבו כלי שייט מסוגים שונים שהפליגו בסביבה.
בקרקעית הים נמצאו קבורים ספנים ויקינגים, שודדי ים פורטוגזים, ואניות סוחר מתקופות שונות.
המריבות, הדוחק, הסירחון, והזוהמה היו מנת חלקם של בני הזוג.
מסביב הצטברו ערימות עצים גדומים, מהיבשה בשביל עיזים.
שחפים ומיני עופות מקור כתום קננו בינות לרעפי החרס הסדוקים וגללים סרוחים נשרו לרצפה.
בלילה קר חלם הבעל השיכור שאשתו מועדת מהצוק לים הסוער ואת מקומה תופסת נימפת ים יפיפייה תכולת עיניים, המפלחת את הגלים, ועולה לחוף.
כעבור תשעה חודשים ילדה הנימפה בן זכר. כה יפה היה כשישן בזרועותיה של הנימפה.
קנאתו של האב לא ידע גבול . הבן דחק אותו ממנעמיה של הנימפה.
על כן החליט שהבן ימעד מהצוק.
בהגיעו לצוק התערפלו חושיו , הוא החליק על עשב רטוב, והתרסק בתחתית הצוק קרוב למנוחתם של הספנים הפורטוגזים. לא רק בגן עדן היו נחשים.
;){kind=link}